שלום, אני אביבית - צלמת וכל התמונות שלי נמצאות במחשב, יש לי אולי שלוש תמונות מודפסות ממוסגרות ותלויות בבית.
הסנדלר הולך יחף - זה משפט כ"כ נכון. יש לי כ"כ הרבה תמונות שאני אוהבת. כל הזמן אני אומרת לעצמי שאני חייבת לשבת ולסדר את התמונות ולהתחיל להדפיס. אבל, יש לי כ"כ הרבה - מאיפה מתחילים ?!
הצלם המפורסם אריק קסלס (Kessels) ניסה להראות את כמות התמונות העצומה שאנחנו חשופים אליה כיום במדיה. הוא הדפיס מעל למיליון תמונות שהוא אסף שהועלו במשך יממה אחת לפליקר, והדפיס את כולן. לאחר מכן הוא פשוט פיזר אותן בחלל התערוכה במוזיאון לצילום פואם (FOAM) שבאמסטרדם. האפקט שנוצר הוא מדהים! עומס ויזואלי שקשה להתמודד איתו.
השבוע החלטתי שלא עוד! כמו בכל פרויקט גדול צריך להתחיל בצעדים קטנים.
כשאני ניגשת לאיזושהי הפקה, אני תמיד מתחילה עם הפינטרסט. העולם שלנו הפך להיות שכונה גלובלית וכיפית והאינטרנט מאפשר לנו ללמוד מכל אחד, גם מאמנים גדולים וגם מ"סתם" אמהות מוכשרות (עם הרבה זמן פנוי!) שגרות אי שם בסקנדינביה.
אז זאת ההשראה שאספתי לעצמי מהפינטרסט: וזו ההזדמנות שלכן לעקוב אחרי גם שם :)
כמו בכל דירה אופיינית, גם לי יש קיר לבן וגדול בסלון והחלטתי להתחיל בו.
הקיר הזה יהיה הגלריה שלי ואני אתלה עליו תמונות שצילמתי שיתחלפו בהתאם לעונה, למצב רוח ועוד.
עם כל העומס שיש לי אני מפנה לזה את הזמן שדרוש (לא הרבה אגב) ועושה את זה!
אז כמו שגילתי כבר בשלב הפינטרסט גלריה יכולה להיות בסגנונות שונים: עם או בלי מסגרות, מודפסת על חומרים שונים.
אני מתחברת ליופי שבדברים הפשוטים - החלטתי ללכת על סגנון מנימליסטי, מסגור עם וואשי טייפ.
אז איך להכין קיר גלריה:
למיין את התמונות, ולשמור בתיקייה אחת את התמונות הכי טובות.
לחשוב על הגדלים של התמונות ביחס לקיר. לקיר גדול כדאי להדפיס תמונות גדולות שלא יילכו לאיבוד בחלל הגדול. אם אתן מתלבטות אתן יכולות להדביק דפים צבעוניים על הקיר בגודל המבוקש לפני ולראות שזה אכן יוצא טוב. אני בחרתי בגודל קצת יותר גדול מ A3.
להדפיס במקום איכותי בלבד! לא להסתפק בחנות הצילום שבקניון. יש חנויות צילום מקצועיות כמו רע או שבח בת"א ועוד טובות אחרות. אני אישית תמיד מעדיפה להדפיס על נייר מבריק בלי פספרטו.
לבחור וואשי טייפ שאתן אוהבות ויישתלב טוב עם התמונות, אני ממליצה על צבע אחיד או דוגמא עדינה (בכדי שהמסגור לא ייקח המון תשומת לב). עדיף להזמין כמה גלילים בכדי לא להיתקע באמצע תהליך יצירת המסגרות.
לקנות מדבקות שמתאימות להדבקת תמונות לקיר שניתן להשיג בכל חנות יצירה , כמו אלה:
להכין מראש סכין יפנית, מספריים, עפרון, סרגל, חוט תפירה בצבע חזק ומסקנטייפ. כדאי להיעזר באדם נוסף - זה ממש מקל על כל תהליך התלייה וזאת הזדמנות מצוינת להגיד תודה לעומר שעזר לי.
פורסים את התמונות על משטח, ומסדרים אותן באופן הרצוי.
ממקמים את התמונה הראשונה בגובה עיניים ולא גבוה מידי.
בוחרים מרווח קבוע שנרצה מסביב לתמונה ומסמנים עם עפרון. הכוונה היא לחלק הלבן שיהיה בין התמונה למסגרת.
לוקחים את חוט התפירה וממקמים אותו מעל לתמונה היכן שתתחיל המסגרת. מותחים היטב ומדביקים בקצוות עם חתיכת מסקנטייפ. חוזרים על אותה פעולה גם מתחת לתמונה, בקו התחתון של המסגרת.
שימו לב שבתמונה מעל עומר מעביר את החוט התחתון שסימן מקודם את מסגרת הוואשי טייפ, ועכשיו החוט מסמן את מיקום התמונה בפועל.
מדביקים את הוואשי טייפ במקומות שסימנו ויוצרים איתו את המסגרת. בשיטה הזו מכינים את שאר המסגרות.
מדביקים לכל תמונה 4 מדבקות בקצוות שלה. ממקמים את התמונה בתוך המסגרת ומדביקים.
זהו! סיימתן, קחו כמה צעדים אחורה ותהנו מהקיר הנהדר שיצרתן
הסנדלר הולך יחף - זה משפט כ"כ נכון. יש לי כ"כ הרבה תמונות שאני אוהבת. כל הזמן אני אומרת לעצמי שאני חייבת לשבת ולסדר את התמונות ולהתחיל להדפיס. אבל, יש לי כ"כ הרבה - מאיפה מתחילים ?!
הצלם המפורסם אריק קסלס (Kessels) ניסה להראות את כמות התמונות העצומה שאנחנו חשופים אליה כיום במדיה. הוא הדפיס מעל למיליון תמונות שהוא אסף שהועלו במשך יממה אחת לפליקר, והדפיס את כולן. לאחר מכן הוא פשוט פיזר אותן בחלל התערוכה במוזיאון לצילום פואם (FOAM) שבאמסטרדם. האפקט שנוצר הוא מדהים! עומס ויזואלי שקשה להתמודד איתו.
 |
| אריק קסלס |
כשאני ניגשת לאיזושהי הפקה, אני תמיד מתחילה עם הפינטרסט. העולם שלנו הפך להיות שכונה גלובלית וכיפית והאינטרנט מאפשר לנו ללמוד מכל אחד, גם מאמנים גדולים וגם מ"סתם" אמהות מוכשרות (עם הרבה זמן פנוי!) שגרות אי שם בסקנדינביה.
אז זאת ההשראה שאספתי לעצמי מהפינטרסט: וזו ההזדמנות שלכן לעקוב אחרי גם שם :)
 |
| מקור |
 |
| מקור |
 |
| מקור |
כמו בכל דירה אופיינית, גם לי יש קיר לבן וגדול בסלון והחלטתי להתחיל בו.
הקיר הזה יהיה הגלריה שלי ואני אתלה עליו תמונות שצילמתי שיתחלפו בהתאם לעונה, למצב רוח ועוד.
עם כל העומס שיש לי אני מפנה לזה את הזמן שדרוש (לא הרבה אגב) ועושה את זה!
אז כמו שגילתי כבר בשלב הפינטרסט גלריה יכולה להיות בסגנונות שונים: עם או בלי מסגרות, מודפסת על חומרים שונים.
אני מתחברת ליופי שבדברים הפשוטים - החלטתי ללכת על סגנון מנימליסטי, מסגור עם וואשי טייפ.
אז איך להכין קיר גלריה:
למיין את התמונות, ולשמור בתיקייה אחת את התמונות הכי טובות.
לחשוב על הגדלים של התמונות ביחס לקיר. לקיר גדול כדאי להדפיס תמונות גדולות שלא יילכו לאיבוד בחלל הגדול. אם אתן מתלבטות אתן יכולות להדביק דפים צבעוניים על הקיר בגודל המבוקש לפני ולראות שזה אכן יוצא טוב. אני בחרתי בגודל קצת יותר גדול מ A3.
 |
| מקור |
להדפיס במקום איכותי בלבד! לא להסתפק בחנות הצילום שבקניון. יש חנויות צילום מקצועיות כמו רע או שבח בת"א ועוד טובות אחרות. אני אישית תמיד מעדיפה להדפיס על נייר מבריק בלי פספרטו.
לבחור וואשי טייפ שאתן אוהבות ויישתלב טוב עם התמונות, אני ממליצה על צבע אחיד או דוגמא עדינה (בכדי שהמסגור לא ייקח המון תשומת לב). עדיף להזמין כמה גלילים בכדי לא להיתקע באמצע תהליך יצירת המסגרות.
לקנות מדבקות שמתאימות להדבקת תמונות לקיר שניתן להשיג בכל חנות יצירה , כמו אלה:
להכין מראש סכין יפנית, מספריים, עפרון, סרגל, חוט תפירה בצבע חזק ומסקנטייפ. כדאי להיעזר באדם נוסף - זה ממש מקל על כל תהליך התלייה וזאת הזדמנות מצוינת להגיד תודה לעומר שעזר לי.
פורסים את התמונות על משטח, ומסדרים אותן באופן הרצוי.
ממקמים את התמונה הראשונה בגובה עיניים ולא גבוה מידי.
בוחרים מרווח קבוע שנרצה מסביב לתמונה ומסמנים עם עפרון. הכוונה היא לחלק הלבן שיהיה בין התמונה למסגרת.
לוקחים את חוט התפירה וממקמים אותו מעל לתמונה היכן שתתחיל המסגרת. מותחים היטב ומדביקים בקצוות עם חתיכת מסקנטייפ. חוזרים על אותה פעולה גם מתחת לתמונה, בקו התחתון של המסגרת.
שימו לב שבתמונה מעל עומר מעביר את החוט התחתון שסימן מקודם את מסגרת הוואשי טייפ, ועכשיו החוט מסמן את מיקום התמונה בפועל.
מדביקים את הוואשי טייפ במקומות שסימנו ויוצרים איתו את המסגרת. בשיטה הזו מכינים את שאר המסגרות.
מדביקים לכל תמונה 4 מדבקות בקצוות שלה. ממקמים את התמונה בתוך המסגרת ומדביקים.
זהו! סיימתן, קחו כמה צעדים אחורה ותהנו מהקיר הנהדר שיצרתן
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה